עלון מס' 23: 27.11.13 - על דבש בבית זית, גל החום בעונת החורף, הקשר של חנוכה לחקלאות ומילות פרידה לא

מהנעשה בחווה בבית זית (ירקות וניסים מתחת לבית…)

מהמשרד…

במסגרת ניסיונותינו לשתף פעולה עם יצרנים מקומיים אחרים ולקדם את מרכולתם אנו שמחים להציע לכם דבש המיוצר ממש כאן. העוסקים האמיצים במלאכה הם רעיה ומוני זלצר הילדים של לינדה הווטרינרית מבית זית. וכך הם מתארים זאת…

"בסמוך למושב בית זית אנחנו מגדלים 5 כוורות אשר מתקיימות מצמחי הבר בסביבה.

את הדבש הדבורים מייצרות מהצוף המשובח של הרי ירושלים.

הרדייה מתבצעת פעמיים בשנה- באביב ובקיץ, בצורה אקולוגית ומאוזנת

כך שכמות הדבש הדרושה לדבורים בכדי להתקיים בחורף נשמרת בכוורות,

ואנו עדיין יכולים להנות מדבש טעים ובריא, ללא תוספים וללא ייסורי מצפון."

מוזמנים לשלוח לנו את בקשותיכם במייל ונשמח לצרף את הדבש לסל הירקות שלכם החל מהשבוע הבא.

צנצנת של ½ ק"ג בעלות של 30 ש"ח.

המלאי מוגבל, אל תתמהמהו…

מהשדה…

"כמה חם!"

"ערב בא וזה עוד חם"… והשדה לא נשאר אדיש.

חשבנו ש"זה רק הסתיו וזה עובר"… אבל פתאום הגיע השבוע לשדה הקיץ!

לשבוע חם כזה בסוף נובמבר ישנו השלכות ישירות על השדה וגידוליו. הטמפרטורות שהגיעו השבוע לרף ה-30 מעלות נותנות אותותיהם. ישנם כאלו שמנצלים זאת לתנופת צמיחה אך יש גם כאלו שסובלים.

1. חשבון המים:

ה"גשמים שצבי אומר שמזיקים לחקלאות" עוד לא נראים באופק. ההשקייה בטיפטוף ממשיכה ואף הייתה זקוקה השבוע לתגבור.

2. גידולי החורף:

אין זה סתם רעיון שכל גידול מחובר לעונה בה הוא מרגיש בנוח. כל גידול בעל מנגנונים להתמודד עם אויביו הטבעיים המופיעים בעונת הגידול שלו אך רגיש ביותר ולעיתים חסר אונים אל מול האויבים שאיננו מכיר כביכול. גידול ירק לא בעונתו דורש השקעת אנרגיה רבה (בתי רשת, חממות, ויסות טמפרטורה, טיפולים וריסוסים נגד מזיקים). גידול ירק בעונה אליה הוא בנוי חוסך אנרגיה רבה ורעלים רבים.

הווירוסים ומחלות העלים והקרקע המשגשגות בתנאי חום עלולות למצוא את חלק מגידולי החורף שלנו לא מוכנים. בתרד הצעיר והחורפי שלנו (זהו הזן המוכר והמותאם לחורף אשר שונה ממה שגידלנו בקיץ) כבר ניכרת מחלת עלים, וכולו כבר זועק לבוא החורף.

3. הירוקים:

גם החסה, הרוקט ושאר חבריהם הירוקים מבולבלים מעט. השמש והחום הם בהחלט תנאים אופטימליים לתהליך צמיחה מהיר, אך חסדה של השמש מביא איתו גם את הטעם המר. רוב העלים (החסה והרוקט הם הבולתים ביותר) צופנים בחובם מרירות מסוימת ומשתנה כחלק מטעמם. למרות שאורכו של היום מתקצר עדיין ימים בהירים ללא עננות ועם שמש ישירה וחמה עלולים להעלות את אחוז המרירות בצמחים אלו.

4. התפרחות:

בשמחה רבה הברוקולי והכרובית מצטרפים השבוע לסל. גם עליהם הדאגה מהחום לא פסחה. בשניהם אנו קוטפים ואוכלים את השלב הראשון של התפרחת. עם בוא החום עלול גוש התפרחת האחיד והצפוף כמו שאתם מכירים אותו להתחיל את שלב הפריחה בו הוא נפתח ומשנה את צבעו (לובן הכרובית תופס גוונים סגלגלים והברוקולי נפתח לפריחה צהובה). עקב השבוע החם והחשש מכך נאלצנו לקטוף חלק מהברוקולי והכרובית כבר ביום שלישי ולשומרו בקירור עד החלוקה על מנת שהתפרחת תישאר קשה, אחידה ואופטימלית למאכל.

אז מה צפוי לנו השבוע בסל…

עגבניה, מלפפון, גזר, פלפל, תפו"א, שורש סלרי/שומר/צנונית, ברוקולי, רוקט/מיזונה, חסה כוסברה ומנגולד.

ובסל הגדול יצטרפו להם… אפונה/קולרבי, כרוב/כרובית ופטרוזיליה.

(באדום מסומנים הירקות שאנו נשלים ממגדלים אחרים השבוע על מנת לשמור על סל מאוזן ועשיר).

לסלים ניתן לצרף בהזמנה מראש (עד רביעי ב-12:00) לחם של עומר האופה המקומי. סוגים, מחירים והזמנה בטופס הנמצא בקישור הבא....

https://docs.google.com/forms/d/1em3wjmPFyW15Za19A5gsRoGxJLyYdGSiU-K14aN3FPM/viewform

מההרים סביב…

אז מה היה לפני שמתתיהו ובניו הניפו את נס המרד? ולפני שכד קטן שמונה ימים שמנו נתן?

כנראה שחנוכה והתקופה בו הוא נחגג היוו חג חקלאי ועונתי עוד מימים ימימה.

חג האור

היהדות ביחד עם שאר הדתות חוגגת את חג האור שלה בתקופה המתבקשת לכך. בתקופה הזו של השנה מתבצע (בחצי הכדור הצפוני) מה שנקרא "ההיפוך החורפי" בו התקצרות שעות האור מגיעה לשיאה ביום הקצר ביותר (21 בדצמבר) ומשם הימים שבים ומתארכים והאור חוזר לשלוט. דתות ומסורות שונות קיימו בעבר חגים שונים בתקופה זו של השנה המציינים את שיבתו של האור. מספרים על האדם הקדמון שהתחיל לחשוב את העולם שמסביבו ופחד כל שנה מחדש שהאור הולך ונעלם מהעולם. אך כל שנה בתקופה זו הפסיקה החשכה להתארך והתחלפה באור ונתנה את האות לשמחה גדולה. היום בשלושת הדתות הגדולות זה אומנם אינו הסיפור המרכזי של החג אך מוטיבים של אור נשארו בהחלט.

חג השמן

אז כנראה שסיפור הנס אינו במקרה קשור לכד שמן. מלבד השינוי בשעות האור, תקופה זו של השנה מכילה בתוכה גם מועד חקלאי חשוב, סיומו של מסיק הזיתים. בימים אלו מסתיימת בארץ התקופה של מסיק הזיתים שהחלה בתחילתו של הסתיו לפני כחודשיים. פרי הביכורים העיקרי של תקופה זו הוא כמובן שמן הזית. היסטוריונים רבים מצביעים על חג שמן חקלאי שנחגג בארץ ובבית המקדש עוד לפני תקופת המרד.

לאחר המרד תפס סיפור הנס והניצחון שהתרחש בתקופה זו של השנה את כובד המשקל. אבל אנו הרואים בעצמנו גם עובדי אדמה הרוצים להישאר מחוברים לתהליכי הטבע מסביבנו שמחים למצוא ולהתחבר למוטיבים החקלאים והעונתיים המושרשים היטב בכל חגי ישראל.

מתכון מפתיע לא יפורסם פה היום אבל כל מה שנשאר הוא להחליט אילו ירקות רוצים לשלב בלביבות (חוץ מהחסה כולם מתאימים) לשים קצת שמן במחבת ויאלה בלאגן...

מהלב…

השיר מוקדש לכל מי שהיום שלו היה אולי מין יום עצוב שכזה…

היום השיר שלי עצוב / אריק איינשטיין

היום השיר שלי עצוב

זה יום כזה, אני יודע

היום אני מרגיש עזוב

זה יום כזה שלא פוגע

ואין מה לעשות

ואין מה לשנות

יש רק לחכות

שכבר יגיע הלילה

היום השיר שלי עצוב

איך נפלתי, לא יודע

היום כלום כבר לא חשוב

זה יום כזה שלא פוגע

אני יודע

שאין מה לעשות

ואין מה לשנות

יש רק לחכות

שכבר יגיע הלילה

מחר תזרח השמש

ילכו העננים

מחר נחשוב אחרת

נמצא את המילים

אז בוא כבר בוא הלילה

וקח אותי לישון

מחר אני מבטיח

אני אצחק ראשון

היום השיר שלי עצוב

זה יום כזה, אני יודע

היום אני מרגיש עזוב

זה יום כזה שלא פוגע

אני יודע

לאן הוא עף, לאן פרח אין איש אשר ידע, אולי היה זה רק חלום אולי רק אגדה… צוות החווה.

כתבות אחרונות
חיפוש לפי תגים

(עמותת קיימא"- ארגון נוער סביבתי חברתי (ע.ר 580568103"

© All Rights Reserved Kaima 2013