עלון מס' 58: 6.8.14 - על תאנים בחווה...

מהנעשה בחוות קיימא (חשיבה משותפת )

מהמשרד…

"פירות רבותי פירות, רק היום…!" - לאור הביקוש...החל מהשבוע הבא, בכל יום ראשון, נעדכן במערכת ההזמנות את סוגי הפירות שתוכלו להוסיף להזמנה. את הפירות אנו מביאים מספק בשם אורגנייה שנמצא בחבל הבשור שבדרום. הפער במחירים בין פירות אורגניים לבין פירות מרוססים הוא גדול יחסית, אך למי שצורך רק פירות אורגנים אנו מקווים שמצאנו פתרון. הכל כמובן מותנה במספר ההזמנות שנקבל מכם. במידה ולא נגיע למינימום ההזמנות הרצוי, נעדכן אתכם בהתאם :) בינתיים, בוואדי הסמוך, יעקוב כבר סיכן את עצמו בקטיף סברס קוצני ביותר, קילף וארז, במיוחד בשבילנו.

מהשדה…

הלוביה מצטרפת לסלים השבוע, בינתיים רק כירק להחלפות (בסלים המיוחדים) אך בקרוב כולנו נהנה מטעמה העז של האחרונה בהחלט להצטרף לסלי הקיץ. השבוע נזכה גם לדלעת הפרובנס דלעת נאפולי ודלעת טריפולי. אלו כבר החלו להיקטף לפניי שבועיים והמתינו בסבלנות למקומם בסלים.

עגבניות השרי גורמות לעגבניות התמר להסמיק מקנאה כשהכמויות שאנו קוטפים בכל יום מהקטנות, עולות על כל תכנון מוקדם - יש לנו בכל שבוע פי 2 שרי מכלל צורכינו. רעיונות ומחשבות לאן לספק את היתרה ( מעל 50 ק"ג בשבוע) יתקבלו בברכה.

ביציאה מהשער הראשי בחווה, היכן ששוכנת השומרה שכבר סיפרנו לכם עליה בשנה שעברה, עומדים להם שני עצי תאנה בלאדי. בתחילת השבוע נשלחו למשימת הקטיף חקלאי אחד בוגר וחקלאי אחד צעיר שלו זו הפעם הראשונה שזכה לארייה (זו המילה לקטיף תאנים). החקלאי הצעיר טען שמעולם לא אהב תאנים אך בכל זאת עבודה זו עבודה ויש לקטוף קצת תאנים לארוחת הצהריים. המבוגר ניגש ישר למלאכה, טיפס על ענפי התאנה עד שהגיע לנקודה שממנה יכול לגשת לכמות מספיקה של תאנים. הצעיר, חיכה למטה עם קופסה קטנה וידיים פסוקות ומשולחות למעלה, מחכות לתפוס תאנים שנזרקות מהעץ.

בין לבין החקלאי המבוגר ניסה לשכנע את הצעיר לטעום את התאנים. "טעם אותן, בלוטות הטעם משנות את טעמן בכל כמה שנים, נסה שוב! " הצעיר שלא ראה מעודו חקלאי בוגר מטפס על עצים בכזו התלהבות החליט בכל זאת לנסות ולטעום. בעוד המבוגר ממשיך לשעוט לעבר תאנים נוספות, מסיט ענפים ועלים וזורק תאנים לצעיר, ניסה החקלאי הצעיר, טעם את התאנה אך לא ציין האם אהב את טעמה או לא. כשירד המבוגר מהעץ וניגש לבדוק את השלל שקטף, מצא קופסא שבתוכה, בסך הכל, שלוש תאנים קשות וקטנות… "נו, אהבת ?" שאל המבוגר. "לא" ענה הצעיר, "רק לא ממש הבנתי את טעמן של התאנים אז בדקתי שוב ושוב, רק להיות בטוח שאני באמת לא אוהב תאנים"...

מתחילת השבוע אנו קוטפים את התאנים הרכות, חותכים לרבעים ומכניסים לסלט. מכיוון שלא נשארו לנו מספיק תאנים כדי לחלק גם לכם, ביקשנו את עזרתו של יעקוב. מהמעט שהצליח להוציא מעצי הבלאדי שבסביבת עין רפא, נחלק השבוע בסלים הגדולים. לקראת השבוע הבא ננסה ( בלי נדר…) להפתיע אותכם גם בסלים הקטנים. בינתיים, אפשר לשמוע ולשיר על תאנים, קיץ שנשבר וגבר שבא הביתה: שיר דרך - שלום חנוך

לתאנים בלאדי של יעקוב, יצטרפו בכל הסלים ענבים של פעם, היישר מבית לקוחותינו וחברינו בעין כרם שקראו לנו היום לבוא ולקטוף את האשכולות המתוקים.

מההרים סביב…

מאיר שלו‮ - ‬פונטנלה‮ ‬

עם עובד ‮2002 ‬ע‮‘ 281-081‬

"את גינת הירק שלה קיבלה אמא שלי מאביה כשהיתה בית שתים עשרה שנים‮ - ‬רצועת בר סמוכה לחומות החצר בין הפרדס ובין שדה החיטה‮, ‬שלושת רבעי‮ ‬הדונם של אדמה יוצאת מן הכלל‮, ‬כי לפנים עמד שם הלול הראשון והאדמה נספגה פרש תרנגולות‮. ‬נתן פריישטט‮, ‬עזר לה בעצה‮, ‬ו"עוג‮", ‬חמורו הקפריסאי הענקי‮, ‬בהכשרת הקרקע‮: ‬תחילה אכל את הקוצים ואת עשבי הבר‮, ‬אחר כך הרים את הזנב והוסיף תרומת זבל טריה‮, ‬ולבסוף נרתם לקולטיבטור ומשך‮.‬

‮"‬צמחונים‮" ‬צחקה רחל‮ "‬נוהגים לעזור זה לזה‮".‬

אמא זרעה ירקות‮, ‬וכיוון שדוקטור דז‘סון אסר על ריסוס בחמרים כימיים‮, ‬עישבה את הערוגות באצבעותיה‮, ‬ופלתה זחלים וחיפושיות מבין העלים‮. ‬‮"‬כמו צב ענקי‮, ‬ככה היא זחלה שם‮. ‬על הברכיים‮. ‬עם כובע קש גדול על הראש‮, ‬רק כפות הידים והרגליים מציצות‮".‬

‮... ‬כה טבעי וטהור היה‮ (‬גן הירק‮), ‬שמשך אליו עוד צמחונים‮: ‬ציפורים‮, ‬דורבנים‮, ‬כנימות‮, ‬חזירי בר‮, ‬זחלים וארנבות‮. ‬גם חולד הגיע‮, ‬חפר ועשה שמות תת-קרקעיות‮, ‬וגרועים מכל היו החרקים המעופפים‮ - ‬צליינים עייפים ומאושרים שבאו ממרחק‮, ‬כל חייהם הקצרים מוקדשים לעלייה לרגל אל‮ ‬גינתה‮.‬

כך קרה שיום אחד הבחין המורה לטבע בחיפושית‮, ‬שלפי כל הידוע לו היתה‮ "‬אנדמית למורדות המזרחיים של החרמון‮", ‬והנה היא נוחתת במרכז הכפר‮ ‬ומתחילה לטפס במעלה הגבעה‮. ‬שלושה ימים זחל אחריה בלי להתיק ממנה את עיניו‮, ‬וביום הרביעי‮, ‬עשעלתה החיפושית על שיח עגבניות והתחילה לזלול‮, ‬הזדקף המורה מזחילתו‮, ‬וגילה שהוא בגן הירק של תלמידתו‮, ‬מוקף בשפעת חרקים זרים ומוזרים‮, ‬שנטשו את בתי הגידול הרגילים שלהם‮, "‬עפו וזחלו ורצו אל הגינה של אמא שלך‮, ‬לאכול שם ארוחה לא מרוססת אחרונה‮, ‬לאהוב‮, ‬להטיל ולמות‮".‬

המורה נמלא התרגשות ושמחה‮, ‬שלח מכתבים לכל בעלי-העניין‮, ‬בישר בהם ש"העושר האטימולוגי בגן הירק של חנה יופה‮, ‬רב מן המצוי באוספי המחלקה הזואולוגית של אוניברסיטת ברלין‮". ‬הוא אף הכריז שצריך להזמין לשם את הפרופסור בודנהיימר‮, ‬כדי שיוכל לעדכן את‮ "‬ספר המזיקים לחקלאי‮" ‬שלו‮. ‬אבל בתיה שתפסה אותו שם בדיוק ברגע שהתחיל לקרוע את עלי הכרוב של אחותה בחיפוש אחרי זחלים נדירים‮, ‬התחילה לנבוח‮, ‬ואפופה בא ולכד‮ ‬את הפולש‮, ‬והודיע לו שיכין את עצמו לגלגול בזבל של הרפת ולהשלחה אל מעבר לחומות החצר‮.‬

המורה הנבעת צעק‮: "‬יופה‮, ‬אני המורה של בתך‮!" ‬ואפופה‮, ‬בגילוי לא צפוי של סלחנות‮, ‬כפת אותו לצלב עץ גדול‮, ‬תקע אותו בלב הגן‮, ‬ואמר לו‮: "‬על הזבל נוותר‮, ‬אבל בשביל הנזקים שעשית כאן‮, ‬עכשיו תעבוד‮."‬

חנה מצאה אותו שם כמה שעות אחר-כך‮, ‬נבוכה וביקשה לשחררו‮. ‬אבל המורה לטבע‮, ‬מוקסם משפע החרקים ונרגש מאפשרויות המחקר שהקרתה לפניו עבודתו החדש‮ - ‬ביקש וקיבל רשות להישאר קשור למוט‮. ‬היא חבשה לראשו מצנפת קרועה ופיאה של אניצי קש‮, ‬תקעה לו בקבוק מים בכיסו‮, ‬שלא יתייבש בשמש ובצמא‮, ‬ואף על פי שהיה הדחליל היחיד בארץ שגם ידע לזהות את המזיקים‮, ‬לא הצליח לגרשם‮. ‬לא הוא וגם לא אמא שלי‮. ‬את הפלפל הירוק שלה אכלו הזחלים‮, ‬העגבניות נוקרו במקורי הזרזירים‮, ‬עד שבא הדוד אהרון‮, ‬המציא והציב מלכודות ומתח רשתות מגן‮.‬

אז מה צפוי לנו השבוע בסל…

עגבניה, פקוס/מלפפון, חציל, עגבניות שרי , ענבים, דלורית/ דלעת, תירס (לאכול טרי!)/ מלון , בצל, חסה, כרישה, פטרוזיליה/ כוסברה.

ובסל הגדול יצטרפו להם… פלפל, תפו"א, תאנים בלאדי, תרד/ נענע.

(באדום מסומנים הירקות שאנו נשלים השבוע ממגדלים אורגניים אחרים על מנת לשמור על סל מאוזן ועשיר).