...עלון מס' 78: 23.12.14 - יום ההולדת של החווה ועל היום הקצר ביותר בשנה

December 23, 2014

מהנעשה בחוות קיימא (יום הולדת שנתיים)

 

 

מהמשרד…

לכבוד יום ההולדת של החווה, המשרד אסף כמה תמונות מהימים הראשונים של החווה

ושיר קטן לכבודה: Mother Nature's Son

 

 

חריש ראשון והתחלה של סיקול אבנים בארץ האבנים הלא נגמרות.  

 

 

נעמי מחליטה לשים פרחים בסלים הראשונים של החווה... 

 

 

הסל הראשון של חוות קיימא.

 

 

מהשדה… ( הכל נמצא בזווית של השמש)

השבוע הגענו ליום הקצר ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני (21 בדצמבר) והאווירה בין הערוגות מנומנמת משהו. בזמן שחלק מהצמחים ישנים ויתעוררו להם רק עוד כמה שבועות, אנחנו יכולים לעסוק בעולמות אחרים ובמחשבות רחוקות.  

 

 

בתוך ים העישובים הבלתי נגמרים בחווה אנחנו מספיקים להינות משיחות ברומו של עולם המנסות להסביר למה עכשיו קר וחשוך ובעוד כמה חודשים נזיע את עצמנו לדעת בשמש הקופחת וחוזר חלילה. ולמה רוב הזרעים שנטמין עכשיו באדמה יתעקשו להמתין עוד כחודשיים בטרם יציצו מעל פני האדמה. דיון שכזה עלול להתחיל בכלל במשל המערה של אפלטון, לעבור דרך אריסטו תלמידו שהאמין בכל ליבו שהשמש היא זו הנעה מסביבנו ועד גלילאו הכופר שהעז לטעון אחרת.

יום כזה של עישוב הופך בקלות לשיעור היסטורי-אסטרונומי-פילוסופי מאלף. שיעור המלמד את כולנו גם על תפקידם של "הכופרים" והמעזים לומר אחרת בעולמנו.

אם רק היה שם אפלטון, כ- 2000 שנה לאחר מותו, ביום שבו האינקוויזיציה האשימה את גלילאו גליליי בכפירה, היה צועק לכולם שהם חיים במערה חשוכה ומלאה בבערות...

 

 

אז גלילאו צדק (לבינתיים), אריסטו טעה, ואנחנו המשכנו כדיי לקרוא פרקים מקהלת, רק כדיי להזכיר שאין חדש תחת השמש, שדור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת ( או מסתובבת… ), ושימי ההיפוך בין האור לחושך, וימי השוויון כאן בכדי להישאר כל עוד נמשיך לחוג מסביב לשמש...

 

 

בסוף היום הקצר הזה, הכנו סופגניות, ציינו את יום ההולדת של החווה, הדלקנו נרות וזכינו לביקור ספונטני של חקלאי הולנדי שסיפר איך אצלם בצפון הרחוק, מפסיקים לשתול ולזרוע כבר בספטמבר וחוזרים אל האדמה רק במרץ.  ואיך השמש, שם בהולנד, מתעוררת בימים אלו רק בשמונה בבוקר והולכת לישון בארבע אחה"צ, ואיך מזלנו שפר עלינו שיש לנו מגוון גדול כזה של ירקות, בעוד הוא יכול לגדל רק מחצית מהירקות שלנו ושבדיוק בשל כך ההולנדים רגילים לאכול תפוחי אדמה וסלק, ו"האוכל טפל יותר ומשעמם הרבה יותר"..

הנחנו על השולחן מרק עשוי בכל טוב החווה: בכולורבי ובסלק, בסלרי ובמנגולד, בפטרוזיליה ובכוסברה, בכרובית ובברוקולי ונתנו להולנדי לטעום מטעמה של זווית השמש שלנו…

 

 

הכולורבי הענק בחצי הכדור הצפוני התגלה בחווה!  ותרד ניוזילנדי מחכה לאיסוף. 

 

מההרים סביב.. (מתוך הבלוג "אלכסון")

סטיב סילט בילה את כל חייו המקצועיים על כתפי ענקים. הוא מטפס על עצי הסקוויה הענקיים שניצבים לאורך החוף של צפון קליפורניה ובוחן את חופתם. לפעמים, כשהוא עובר בין צמרות העצים, הוא נדהם מהחיים שמקיפים אותו. "פתאום אתה נעשה מודע למקום שאתה נמצא בו, 90 מטר מעל האדמה, ביער חי ונושם של יצורים קדומים", אומר סילט, שמשתייך לאוניברסיטת המבולדט סטייט בקליפורניה. "במרחב הזה אתה נתקל באורגניזמים אחרים שמתפקדים בצורה שונה לחלוטין".  לו היה אריסטו מבלה בין עצי הסקוויה, ייתכן שלא היה מציב את הצמחים בתחתית "סולם הטבע" שלו. אבל הוא לא עשה זאת, ומאז מורשתו מענה את הבוטנאים. במשך מאות שנים העזו מעטים בלבד לקרוא תיגר על קביעתו. אך כיום, סוף סוף, זה משתנה. בעשור האחרון טוענים חוקרים שיש להתייחס לצמחים ברצינות רבה יותר. הם מגלים אט אט שלצמחים יש מודעות מתוחכמת הן לסביבתם והן זה לזה, ושהם מסוגלים לשדר את מה שהם חשים. יש גם ראיות לכך שלצמחים יש זיכרון, שהם מסוגלים לעבד כמויות אדירות של מידע, ואולי אפילו להקשיב. בוטנאים אחדים טוענים שצמחים הם יצורים תבוניים שיש להם "נוירוביולוגיה" משלהם. ויש אפילו ניסיונות זהירים לדבר על תודעה.

 

 

צ'רלס דרווין היה מסכים. הוא הראשון שפקפק ברצינות בתפיסה האריסטוטלית שאומרת כי בצמחים לא קיים אותו דבר שמפיח רוח חיים בנו ובחיות אחרות, רק מפני שהם אינם זזים. אחד מספריו, שראה אור ב-1880, נקרא בשם הפרובוקטיבי The Power of Movement in Plants. אבל למרות חסותו של דרווין, עברו יותר ממאה שנה עד שהצמחים משכו את תשומת לבם של ביולוגים העוסקים בשאלת החיים תבוניים. ואז, ב-1900, החל הביופיזיקאי ההודי ג'גדיש צ'אנדרה בוס (Bose) בסדרת ניסויים אשר הניחה את התשתית לתחום שייקרא יום אחד "נוירוביולוגיה של הצמח".

 

להמשך קריאה, לחצו כאן

 

אז מה צפוי לנו השבוע בסל…

מלפפון, עגבניות, כרובית/ כרוב, ברוקולי,  סלק/ שומר,  פלפל אדום/צהוב,  תפו"א,  חסה (רק בארגזים הקטנים), סלרי,  תרד ניוזילנדי/ קייל/ מנגולד,  בצל ירוק /כרישה.

בסל הגדול יצטרפו להם… כוסברה/ פטרוזיליה/ שמיר, דלעת, אפונה/שעועית, רוקט מיזונה.

 

אדום מסומנים הירקות שאנו נשלים השבוע ממגדלים אורגניים אחרים על מנת לשמור על סל מאוזן ועשיר).

לשינויים ובקשות מיוחדות אנא הכנסו לאתר האינטרנט של קיימא ומשם לחצו על "כניסה ללקוחות"- עד יום שלישי בשעה 12.00.

לסלים ניתן להוסיף דרך מערכת ההזמנות מוצרים כגון: לחם מחמצת של עמר האופה (ניתן  להזמין עד יום שני בערב בלבד) , דבש אורגני של רעיה, ביצי חופש של מיכל ויעקוב, תמר מג'הול אורגני של שים והוריה ויין של יקב רוזה.

 

 

מהמטבח…

 

מה עושים עם כל הסלרי הזה?

  1. סלט סלרי וחסה - קוצצים דק דק שלושה ענפי סלרי ( כולל העלים), מוסיפים ראש חסה קצוץ, מערבבים ומוסיפים לימון, שמן זית ומלח.

  2. מרק סלרי ותפו"א - בסיר מרק,מטגנים 2 גבעולי כרישה קצוצים בשמן זית עד להתרככות. משתמשים בכל הסלרי שקיבלתם, קצוץ (ראש שלם) ביחד עם חצי קילו תפו"א ומוסיפים לכרישה. מערבבים כמה דקות נוספות, מטבלים במלח ופלפל. מוסיפים כחצי ליטר ציר עוף/ ירקות / או מים.. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה כ- 45 דקות בסיר מכוסה.

 

בתאבון!

 

 

שיהיה לכולנו סוף שבוע של שמש חורפית…

צוות החווה.

Please reload

כתבות אחרונות
Please reload

חיפוש לפי תגים
Please reload

(עמותת קיימא"- ארגון נוער סביבתי חברתי (ע.ר 580568103"

© All Rights Reserved Kaima 2013