עלון מס' 9: 15.8.13 - על בקשות התירס, אגדות ושומרות

August 14, 2013

מהנעשה בחווה בבית זית (ירקות העונה מתחת לבית...)

 

מהמשרד...

 

לא על התירס לבדו...

השבוע כונסה במשרד ישיבה דחופה (יוני כנראה היה היחיד שהגיע אליה...).

הוא דיקלם לעצמו שוב ושוב את בקשותיהם החוזרות והנשנות של מיטב לקוחותינו. "תנו לנו עוד ועוד מזה", "רק עוד קצת", "התירס, אח התירס". פה אחד ובהליך ביורוקרטי מזורז הוחלט בישיבה על "הפקת לקחים". בקיץ הבא יזרע התירס בכמויות גדולות יותר ובעצם בכל חלקה פנויה (כולל שבילים, שטחי אריזה, ופינות ישיבה...).

אז בינתיים, למרות הצער הרב על סיום המחזור הראשון של התירס, נוכל כולנו להתנחם בעוד מחזור קטנטן שייתן את פירותיו כבר ביום חמישי הבא. ושוב לצערנו, יחוסל חיש מהר...

 

מהשדה...

 

הכן חלקתך לחורף

האגדה מספרת על איכר שאהב מאוד את גידולי השדה שלו. עם בוא הסתיו ראה האיכר את הצמחים בערוגות מרכינים ראש. הלך מהר ושאלם כיצד יוכל לעודדם עם תום הקיץ. אמרו לו צמחי השדה, אם רק היית יכול להבעיר מדורה גדולה במרכז השדה שתחמם לנו את הלילות ההולכים ומתקררים. כך עשה האיכר והצמחים זקפו ראשם. כעבור ימים מספר ראה האיכר את צמחי השדה מרכינים שוב את ראשם.

מיהר האיכר בדאגה לשאול לשלומם. אם תיבנה חומה גבוהה בפאת השדה, אמרו הצמחים, תוכל לעצור את הרוחות המנשבות עלינו עם ערב. כך עשה האיכר והצמחים זקפו שוב את ראשם.

כעבור זמן שוב הבחין האיכר בצמחיו שפופים וקמלים. מיהר האיכר לשמוע כיצד יוכל לסייע כעת. אמרו הצמחים בייאוש רב, לו רק היו לנו כנפיים כמו לציפורים היינו נודדים לנו לארצות החום ושבים אליך עם בוא האביב...

 

הצמחים שלנו אומנם עוד לא סובלים וקמלים מהקור אבל משיאו של החום כן. אך אל דאגה, הם ישובו אלינו גם ללא כנפיים עם בוא האביב...

השבוע התחלנו במלוא המרץ להכין את השדה לקראת מחזור הסתיו הראשון הקרב ובא. מכיוון שאנו נמצאים על אדמה פורייה, שהצמיחה פרא עד לפני חודשים מספר, הערוגות אינן זקוקות למנוחה רבה. כל ערוגה שסיימה את תפקידה מפנה מקום לחברים החורפיים.אחרי כמה שעות של קיפול צינורות ההשקיה, קיצוץ הצמחים שלא ניתן או כדאי לערבל בקרקע ותיחוח הערוגות (ערבול של שכבת האדמה העליונה) השדה שינה את פניו לחלוטין. יש ששרתה עליהם תוגה למראה השדה וסופה של תקופה ויש שציינו זאת כהתחדשות משמחת.

 

שדה של בין לבין...

השדה נכנס רשמית לעונת המעבר שלו. מגוון הגידולים שממשיכים לתת תוצרת יפה וקבועה בשלב זה של הקיץ הצטמצם משמעותית. מנגד, גידולי הסתיו והחורף ממתינים בסבלנות שחודש אוגוסט יחלוף ועמו החום. ההקלה בחום תאפשר קליטה של שתילים וזרעים חדשים בקרקע, וצמיחה של גידולים הזקוקים ליום יותר ממוזג וללילה קצת קריר יותר. ובינתיים... נסתפק בידידנו האמיצים שממשיכים איתנו את הקיץ, בהשלמות ממגדלים אחרים שמגוון הקיץ שלהם רחב יותר ובסל ירקות קצת פחות גמיש ומשתנה אך טעים ומפנק.

 

אז מה צפוי לנו השבוע בסל... עגבניה, מלפפון, שרי, חציל, שעועית/לוביה, דלורית, מנגולד, בצל ירוק, בזיליקום/נענע, תפו"א, גזר. בסל הגדול יצטרפו... שום, בצל יבש, פלפל ירוק וחסה.

אדום מסומנים הירקות שאנו נשלים ממגדלים אחרים השבוע על מנת לשמור על סל מאוזן ועשיר). לסלים ניתן לצרף לפי הזמנה מראש לחם של עומר האופה הקהילתי. סוגים ומחירים בקובץ המצורף.

 

מההרים סביב...

 

בין אדם לאדמה ובין ציפור לדבורה

כבר סיפרנו לכם על השומרות הפזורות בינות לטרסות בעמק בית זית. טליה שניידר, מומחית לפרמקלצ'ר, סיפרה לנו השבוע איך שכנו באזרונו לא פחות מ- 150,000 שומרות ומתוכן נשארו כה מעט עד שהעמק שלנו הפך להיות אזור השומרות הצפוף ביותר שנשאר באזור. השומרות הללו מעידות על העבר. כל שומרה מספרת לנו על היותה מחסן קירור ומקום מחסה לחקלאים שעיבדו את הקרקעות שמסביב לה. כמובן שללא אמצעים חקלאיים מתקדמים יכלו החקלאים הקדומים לגדל אך ורק את הגידולים המתאימים לכל עונה (כמוהם, כך אנחנו בחווה..) . אדמת הטרה- רוסה המקומית העשירה במינרלים וחדירה למים, אפשרה למגדלים לגדל מגוון רחב של גידולים, וליהנות ממגוון עונתי רחב ביותר.

בדומה לחקלאים הקדומים שמצאו באבן המקומית מחסה לימי הקיץ החמים והחורף הקרים, כך גם הציפור המופלאה - השרקרק החופר את ביתו בתוך אבן גיר. והנה, בשבוע האחרון הופיעה לה ברוב הדר חבורת שרקרקים מעל לחווה ובאופן מפתיע גם נשארה איתנו. למרות שהמומחים מציינים שהשרקרק מגיע רק בחורף, יש לנו סברה, קצת מטרידה, שעוברי האורח הללו הקדימו את בואם לחווה רק בגלל טעמם של הדבורים שלנו (האוכל המועדף על השרקרקים) החיות להן בשלווה בכוורת היחידה הצופה על החווה... ומי שלא ראה עדיין את אחת הציפורים הססגוניות והיפות הקיימות באזורנו, מוזמן לחווה, או לגולל את הדף מעט לכיוון מטה.

 

מהמטבח...

 

שני מתכונים נוספים לתחרות מתכוני הקיץ של שתי לקוחות נאמנות - מרית ושירה.

הפעם הגיע הזמן לתת מקום של כבוד לדלורית. כולם חושבים אותה לאחות הפחות מוכרת ומוצלחת של הדלעת, אך טעות גדולה בידם. הדלורית היא בעצם דודה מיוחדת במינה שבשימוש אמיץ ויצירתי עולה בטעמה העשיר על כל בן משפחה אחר.

 

המתכונים עצמם בנפרד באתר תחת "דלורית" או "מתכונים".

 

שיהיה לכולנו סוף שבוע טעים ועונתי... צוות החווה.

Please reload

כתבות אחרונות
Please reload

חיפוש לפי תגים
Please reload

(עמותת קיימא"- ארגון נוער סביבתי חברתי (ע.ר 580568103"

© All Rights Reserved Kaima 2013